2 וְאִישׁ מְזִמּוֹת יַרְשִׁיעַ. בַּעַל עֲלִילוֹת יַרְשִׁיעַ – מְחַיֵּב אֶת הַבְּרִיּוֹת לְהָבִיא רָעָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״וְחוֹטֵא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה״ קהלת ט:יח:
4 וּכְרָקָב. תּוֹלַעַת הַנִּכְנָס תּוֹךְ הָעֲצָמוֹת וְטוֹחֵן אוֹתָם, כֵּן אִשָּׁה מְבִישָׁה וְרָעָה, שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ בּוֹשִׁים:
6 וּפִי יְשָׁרִים. כְּשֶׁשּׁוֹמְעִים אֶת עֲצָתָם, יַצִּילוּם לַנִּרְדָּפִים, שֶׁמְּגַלִּים אֶת עֲצָתָם; אוֹ אִם עֵדִים הֵם, מְזִמִּין אוֹתָם:
10 לְפִי שִׂכְלוֹ יְהֻלַּל אִישׁ. אִם חָכָם מְעַט אוֹ הַרְבֵּה, הַכֹּל לְפִי שִׂכְלוֹ יִטֹּל שְׂכָרוֹ:
12 נַעֲוֵה. כְּמוֹ ״נַעֲוֵיתִי מִשְּׁמֹעַ״ ישעיה כא:ג, וְכֵן ״בֶּן נַעֲוַת הַמַּרְדּוּת״ שמואל א כ:ל. וְיֵשׁ לוֹמַר נַעֲוֵה – מִי שֶׁלִּבּוֹ נָעוּעַ, מִגִּזְרַת ״נָע וָנָד״ בראשית ד:יב. כַּאֲשֶׁר יֹאמַר ״זַעֲוָה״ דברים כח:כה מִגִּזְרַת ״זָע״ אסתר ה:ט:
14 מִמִּתְכַּבֵּד. בְּעֵינָיו, וְאוֹמֵר: גְּנַאי הוּא לִי לַעֲמֹל בִּמְלָאכָה, שֶׁאֲנִי מִבְּנֵי אָדָם גְּדוֹלִים; וְסוֹפוֹ לִהְיוֹת חֲסַר לָחֶם:
16 עוֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם. כְּמַשְׁמָעוֹ, וּלְפִי מְשָׁלוֹ: שֶׁחוֹזֵר עַל תַּלְמוּדוֹ תָּמִיד, שֶׁלֹּא יִשְׁתַּכַּח:
17 חָמַד רָשָׁע. לִהְיוֹת נִזּוֹן וּמִתְפַּרְנֵס מִמְּצוֹד רְשָׁעִים, שֶׁצָּדִין אֶת הַבְּרִיּוֹת בִּגְזֵלוֹת וְחָמָס:
19 בְּפֶשַׁע שְׂפָתַיִם. בְּפֶשַׁע שִׂפְתֵי דּוֹר הַמַּבּוּל, שֶׁאָמְרוּ: ״מַה שַׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ״ איוב כא:טו, בָּא לָהֶם מוֹקֵשׁ רָע, וְנֹחַ הַצַּדִּיק יָצָא מֵהַצָּרָה תנחומא, נח טז:
20 מִפְּרִי פִי אִישׁ. מִשְּׂכַר פִּיהֶם שֶׁל עוֹסְקֵי תוֹרָה, אוֹכְלִים טוֹב בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לָהֶם לָעוֹלָם הַבָּא:
21 אֱוִיל בַּיּוֹם יִוָּדַע כַּעְסוֹ. בְּיוֹם שֶׁהוּא כּוֹעֵס, בּוֹ בַּיּוֹם הוֹדִיעַ כַּעְסוֹ, שֶׁהוּא מִתְגָּרֶה וּמְחָרֵף חֲבֵירוֹ בָּרַבִּים, וְאֵין מַעְצָר לְרוּחוֹ. אֲבָל הֶעָרוּם כֹּסֶה קָלוֹן וְאֵינוֹ מְמַהֵר לָרִיב. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: בְּיוֹם שֶׁנִּבְרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן נוֹדַע סוּרְחָנוֹ עבודה זרה ח., וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא עָרוּם, לֹא רָצָה לְשַׁחֵת בְּרִיּוֹתָיו, כִּסָּה קְלוֹנוֹ חגיגה יב. וְדָחָה לִגְזֵרָתוֹ מִיּוֹם שֶׁל אָדָם לְיוֹם שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא אֶלֶף שָׁנָה תהלים צ:ד; במדבר רבה יד:יב:
22 יָפִיחַ אֱמוּנָה יַגִּיד צֶדֶק. מִי שֶׁמְּדַבֵּר אֱמוּנָה מַגִּיד בְּדִין עֵדוּת צֶדֶק לְזַכּוֹת הַזַּכַּאי:
29 מִרְמָה בְּלֶב חֹרְשֵׁי רָע. וּמִתּוֹךְ שֶׁהֵם טְרוּדִים בְּמַחֲשָׁבוֹת שֶׁל תַּרְמִית, אֵין לָהֶם שִׂמְחָה, וּלְיוֹעֲצֵי שָׁלוֹם שִׂמְחָה:
31 אָדָם עָרוּם כּוֹסֶה דָּעַת. אֲפִלּוּ בְּחָכְמָתוֹ הוּא צָנוּעַ, וְכָל שֶׁכֵּן לְדִבְרֵי שְׁטוּת הוּא מְכַסֶּה. אֲבָל וְלֵב כְּסִילִים יִקְרָא אִוֶּלֶת. מַכְרִיז אִוֶּלֶת בְּקוֹל רָם:
35 וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה. יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וְהִיא תְּשַׂמַּח אֶת הַדְּאָגָה שֶׁבְּלִבּוֹ וְתַצִּילֶנּוּ מִמֶּנָּה. וּלְדִבְרֵי הָאוֹמֵר: יְשִׂיחֶנָּה לַאֲחֵרִים, כָּךְ סוֹפוֹ שֶׁל מִקְרָא: וְדָבָר טוֹב. שֶׁיְּנַחֲמֶנּוּ חֲבֵרוֹ, יְשַׂמַּח אֶת הַדְּאָגָה:
36 יָתֵר מֵרֵעֵהוּ צַדִּיק. הַצַּדִּיק מְוַתֵּר מִדּוֹתָיו וְעוֹבֵר עֲלֵיהֶם יָתֵר, לְרֵיי״שׁ בְּלַעַ״ז:
38 לֹא יַחֲרֹךְ. מְחֻבָּר לַמִּקְרָא שֶׁלְּפָנָיו, כְּלוֹמַר: דֶּרֶךְ רָשָׁע תַּתְעֵהוּ, וְלֹא יַחֲרֹךְ אֶת צֵידוֹ שֶׁל רְמִיָּה שֶׁלּוֹ:
39 לֹא יַחֲרֹךְ. לֹא יַצְלִיחַ בְּתַרְמִיתוֹ. וּלְפִי שֶׁדִּבֵּר בִּלְשׁוֹן צַיִד, נוֹפֵל בּוֹ לְשׁוֹן חֲרִיכָה, שֶׁהַצַּיָּד הַמַּצְלִיחַ צָד אֶת הָעוֹפוֹת וְחוֹרְכָן בָּאֵשׁ:
40 וְהוֹן אָדָם יָקָר חָרוּץ. מִקְרָא מְסֹרָס הוּא וְהוֹן אָדָם שֶׁהוּא חָרוּץ יָקָר הוּא, מָמוֹן אָדָם כָּשֵׁר יָקָר הוּא:
